חשבתי שהזמן הוא מושלם. בטוח. נסתר מעיני כל. טעיתי.
לפני הפגישה הרגשתי איך ליבי פועם בחוזקה... הסתכלתי על כפות ידיי וגיליתי שאני רועדת. פחד? חשש? לא ידעתי להסביר מה עובר עליי. חיכיתי ברכב שלי במקום שקבענו.
הוא הגיע, נכנסתי לרכבו ונסענו משם.
היה קצת מוזר בתחילה, ידעתי שהוא עוצר את עצמו. אמרתי לעצמי שגם אני צריכה לעצור את עצמי.
הוא העלה רעיון חדש ,בשיחות הכתובות שהיו לנו בימים האחרונים... נושא חדש לי אך מסקרן ומרגש . מודה שזה מושך אותי... שליטה..במילים אחרות יחסים שיש בהם גם סוג של שליטה/שייכות .. שאל האם אני מעוניינת בזה? שלח אותי לקרוא בנושא בבלוגים ופורומים..
הקריאה הלהיבה אותי.. היה שם משהו שתמיד דיבר אלי... המקום המרצה.. תמיד נהניתי לרצות את האחר..
ואז כשנפגשנו אמרנו שצריך לדבר על זה לפני שמחליטים אם רוצים בזה. הוא אמר לי שאני הראשונה עבורו שרוצה להתנסות בזה. אני אמרתי שאני מבינה שחובה שיהיה ביננו אמון מלא ותקשורת.
לא ארצה שהוא יפגע בי, חייבת לדעת שהוא יעשה הכל ששנינו נהנה מזה .
אמשיך בפעם אחרת
;){kind=link}