איכשהו המחשבות היו נקיות יותר... לא חשבתי עליו כל הזמן.
הבנתי שאני חייבת לקבל על עצמי שעכשיו תבוא תקופה שאהיה קצת עצובה, מהורהרת .. מרוחקת
ואין ברירה אלא לקבל את זה בטבעיות.
מצאתי שאני הורמונאלית... בוכה בקלות, מכל דבר באות לי דמעות
אני לא חברה נעימה כל כך אבל דווקא חייבת לשדר ליד בעלי שהכל לגמרי בסדר
מניחה שמיום ליום זה השתפר.
דבר אחד אני יכולה להגיד.. לא שלחתי שום מסרון ואני ממש גאה בעצמי על כך
;){kind=link}