עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

זו תהיה הפינה הסודית שלי. אין לי צורך לשתף כאן מי שמכיר אותי. להיפך אני רוצה לגלות את עצמי מחדש. כל אחד יוכל לקרוא אבל לא לזהות אותי האמיתית.
סוג של "יומני היקר"
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אכזבה  (1)
סוד  (1)
רגשות  (1)
שברון לב  (1)
ארכיון
אז מה היו לנו שם?
15/08/2019 20:37
G.M.B
עבר כל כך הרבה זמן.. כמעט שכחתי למה פתחתי את הבלוג... מה בעצם הסיסמא , שם המשתמש...
אולי לא היה לי צורך לכתוב כל כך הרבה... 
אני אפילו לא מוצאת רצון לדעת מה כתבתי פעם אחרונה..
הכי טוב להתרכז בהווה..
המון עניינים משפחתיים, דאגה לאחרים החשובים לי .. בין לבין נהניתי מהזמן שנוצר לי לבד עם עצמי בדירה בנפרד מהבעל והילדים במשך השבוע והתאינו בסופו. אבל עכשיו זה עומד להסתיים.. החופש הגדול עומד להסתיים גם עבורי... שוב נהיה משפחה שגרים יחד יום יום , אמנם בדירה חדשה , באיזור חדש, רועש הרבה יותר, חם הרבה יותר, אבל גם מאפשר יותר עצמאות מבחינתי וזו המשמעות החשובה בשבילי.
התחלתי להעז לעשות דברים שעושים לי טוב!
הייתי בהפלגת הכרות והחלטתי להרשם לקורס סקיפרים... חלום של ים יש לי... אמנם בני משפחתי פחות נהנו בשייט אך אני הרגשתי שזה העניין בשבילי ואתגר שארצה להגשים!
ידעתי שאם אלך הביתה ואתלבט לא אאפשר לעצמי מכל הסיבות שבעולם ולכן החלטתי לחתום ולעשות... זה יהיה העיסוק הלימודי שלי השנה ... ואולי בדרך אאסוף לי חברים חדשים והרבה רגעי שמחה ... 
בצד הבינאישי אני משתדלת להיזהר לא לחצות קווים , לא לגלות את עצמי לאף אחד.. למצוא את המקומות בהם אני מאושרת לבד בלי בן זוגי החוקי... אולי גם נתקרב יותר ככל שאני ארגיש בטוחה לעשות לעצמי דברים שאני רוצה - כמו השייט למשל... 
ימים יגידו ..
מחזיקה אופטימיות מלאה ביום האהבה הזה!!!
2 תגובות
מותר לחלום על חופש?
07/06/2019 08:41
G.M.B
לאחרונה אני חושבת הרבה על הרצון שלי בחופש האמיתי , בחיים שלי לבד ... עם קשרים משפחתיים אבל לא עם בן זוגי... 
אני תוהה אם אני אמיצה מספיק לעשות את זה? לוקח לי המון זמן להחליט ולעשות. אולי יותר קל כשאני נדחקת לפינה ומוכרחה ...אז ככה זה הבוקר ... אני מהרהרת עד כמה אני מוכנה לקחת את האחריות על חיי ולסמוך על עצמי שיהיה בסדר...
שאין גן של שושנים שם מחוץ לזוגיות העכשווית אבל אולי כן יהיה לי יותר נעים , בשביל ה"אולי" הזה אני מוכנה להסתכן בלאבד את מה שיש עכשיו . האם מה שיש לי עכשיו זה "הכי טוב שאפשר?" (קצת כמו בסרט של ג'ק ניקלסון - כשהוא מהרהר האם זה הכי טוב שיש לנו בחיים? ) 
החיים האלה קצרים נקודה. איבדתי בשנים האחרונות חברים צעירים , אב שנפטר בגיל 62 ... מי יודע כמה באמת נשאר לנו לחיות כאן? אז האם זו סיבה מספיק טובה כדי לקחת צ'אנס ? להגיד מה שיהיה יהיה ... אבל העיקר שאנסה לחיות בשלווה פנימית טובה יותר? 
אני בהחלט זקוקה לטיפול שיחתי. הלוואי שאמצא מהר את המטפל הנכון. 
הלוואי ומישהו יוכל לעזור לי להבין את עצמי. האם בגילי , 46 יש עוד שמרגישים כמוני? זה לא מקל שיש עוד שמתלבטים אבל מצד שני יש יותר ויותר אנשים שמחליטים לעשות הסבה, או להתגרש, או להיפרד, או לעשות משהו שהוא קיצוני עבורם.
הכי קיצוני שלי זה שאני רוצה עצמאות , באמת רוצה להיות עצמאית - לא תלויה - ויכולה לקחת סיכון כשאני אחראית על עצמי. 
0 תגובות
החופש הגדול הגיע
31/05/2019 10:30
G.M.B
30.5.19 הוא היום שחיכיתי לו כבר חצי שנה בערך... היום שהוא נסע לחו"ל עם חברים לארבעה ימים. 4 ימים שלמים שלי לבד ... כמעט רחוק מעינו החושדת ובודקת. 
אז היום הזה הגיע אתמול... העברתי בראש סיפורים שונים לכיסויי , מה אוכל להגיד ? אם ישאל איפה הייתי מה אענה? איך הילדים יענו? מה אספר להם? הסיפור היה חלקי ביותר אבל החלטתי שאין ברירה אני חייבת לעצמי קצת אוויר.. אוויר ים בזמן שקיעה , בזמן שאני יודעת שהוא אמור להיות רגוע עם חברים שלו. 
בבוקר לפני שיצא מהבית ידעתי שירצה "לסמן" אותי פעם אחרונה.. קיבלתי את זה לגמרי בהבנה . ידעתי שעוד כמה שעות אחווה את ההנאה הקטנה שלי בחיים.
סביב שש בערב יצאתי לפגישה הסודית עם בגד ים , מחצלת מגבת פירות... נפגשנו , מאותו רגע הנייד היה על שקט , החלטתי לא לענות ולהתעלם מכל מה שיגיע לנייד. אחר כך אספר שנרדמתי כי כאב לי הראש.
הזמן עף לו , השמש נטתה לשקוע , ישבנו ודיברנו . היה כל כך כייף
רציתי שהזמן יעצור מלכת... 
אחר כך השמש שקעה , החושך הגיע ויכולנו להרגיש קרובים יותר...
קיבלתי הודעה בטלפון והתחושות הלא נעימות החלו לעלות בי ... אמרתי שכדאי שאסע הביתה, השעה היתה כבר קרוב ל22 ועוד כשעה נסיעה.
בדרך חשבתי לעצמי שוב למה את עושה את זה לעצמך? 
הגעתי הביתה לחוצה , עייפה ורק רציתי להיכנס למיטה לישון. 
הבוקר בשיחה הבנתי שהכל בסדר, כל החשדות בראש שלי... מקווה שהגענו למקום הנכון בו הוא מפסיק לשאול אותי , לחקור אותי, פשוט נותן לי לחיות לצידו. 
בלי שנפגע וניפגע אחד בשני ... האם זה אפשרי?
0 תגובות
הולכת על חוט דק (מדי)
22/05/2019 13:00
G.M.B
למה יש בי יצר הרסנות? הרס עצמי? 
לא מבינה את עצמי, הלקאה עצמית, מחכה לפעם הבאה שהוא יעיף אותי מהבית... שנדבר על גירושים... שהוא יסתכל עלי במבט מבזה ועם זאת בתוכו אני יודעת שהוא רוצה אותי.. שאני מכריחה אותו להישאר איתי ...
הוא גילה משהו כשחיטט בנייד שלי... באמת רשלנות מצידי.. ככה זה כשתופסים ביטחון רב מדי... אבל בעצם אולי רציתי שיתפוס אותי שיגיד לי שדי עד כאן.. שחייבים להפריד כוחות.. אבל איך נעשה את זה בלי לפגוע בילדים? ושוב אני שומעת את עצמי אומרת לו שאני רוצה להישאר איתו, שאני אוהבת אותו ... והדברים האלה אומרת אותם מישהי אחרת... והוא מקשיב ולא מאמין אבל מוכן להישאר ואומר שיכין מסמך שאחתום עליו ואם שוב יתפוס אותי במשהו חשוד שקשור למישהו אחר אני אצטרך לעזוב את הבית מייד... ואני אומרת לו שאני מוכנה לחתום, שאני יודעת שלעולם הוא לא יאמין לי... בתוכי אני יודעת שאני רוצה שזה יגמר.. שאמצא עבודה טובה, שאוכל להחזיק את עצמי והילדים ושלא אזדקק לו... מתי זה יקרה? מתי יהיה לי האומץ הזה?
ודווקא אתמול היה לי ראיון טוב למשרה ניהולית עם המון אחריות ואני כל כך חוששת אבל רוצה כל כך להתרחק ממנו, להרוויח טוב , מספיק כדי שלא אצטרך אותו אבל גם שלא יסבלו הילדים , שלא יראו אותנו נפרדים... איך עושים את זה? האמת שזה לא באמת אפשרי. לכן אני נשארת, לכן מישהי בתוכי מדברת בשמי ואומרת שהיא רוצה להישאר איתו.
אז אני ביום שאחרי ... שוב חושבת איך אברח למקום שבו ארגיש חופשייה? חייבת לקחת את העבודה הזו ולהרגיש חופש!!!
0 תגובות
הרהורי חטא
19/05/2019 16:33
G.M.B
הבן שלי למד את המחזה "בית הבובות". אתמול ישבנו יחד וקראנו את השאלות לקראת המבחן. ככל שקראתי יותר בתוך המחזה ככה ראיתי את עצמי הולכת ונגלית בתוך הדמות הראשית. אשה שמשחקת לידי בעלה כאילו היתה בובה... עד שבסוף המחזה במחיר כבד היא נאלצת לגאול את עצמה לחופש בכך שעוזבת את הבית , בעלה וילדיה. 
לאחרונה בעלי שואל אותי שוב ושוב האם היייתי מעדיפה להיות בלעדיו? או להינשא שנית? 
הכל בגלל שכאשר הוזמנו לחתונה של שניים בפרק ב' ראיתי כמה הם שלמים ומאושרים אחד עם השני. 
היום יזמתי פגישה סודית... הלב רעד מתרגשות, הרגליים רעדו לי - ללא סיבה ברורה לעין... 
בכל רגע חששתי שאני הולכת להחשף... שהשקר יוצא ממני החוצה.. כמובן שזו רק תחושה שלי כאשר בעלי מדבר איתי בטלפון ואני שומעת בקולו את החקירה "מה עוד את הולכת לעשות היום?" הוא חי בסרטים ומניח שבכל רגע שאני לא תחת עינו הפקוחה , אני כנראה נמצאת עם מישהו אחר...
אבל היום היתה לי תשובה לכל דבר ... וראיות תומכות - שקרים לבנים - כאלה שיש בהם גם מן האמת...
הפגישה היתה קצרה מאד ... כשעה... ברכב . אבל אני הרגשתי שאני ממלאת את המצברים ... תחושה טובה כזו. ועם זאת לאחר הפגישה לא הרגשתי סוג של ירידה במתח אלא דווקא התרוממות רוח וחשק להמשיך הלאה.
למה אני עושה את זה? האם באמת לא אוכל שוב להרגיש עם בעלי לעולם שלמה? האם באמת יום אחד אני מחכה שהוא יגלה ? או שאני אחשוף הכל ואלך מהבית... אל החופש?
1 תגובות
הפגישה המחודשת
15/05/2019 15:34
G.M.B
נפגשנו שוב בסתר... גונבים דקות יחד...
חשבתי שהזמן הוא מושלם. בטוח. נסתר מעיני כל. טעיתי.
לפני הפגישה הרגשתי איך ליבי פועם בחוזקה... הסתכלתי על כפות ידיי וגיליתי שאני רועדת. פחד? חשש? לא ידעתי להסביר מה עובר עליי. חיכיתי ברכב שלי במקום שקבענו. 
הוא הגיע, נכנסתי לרכבו ונסענו משם. 
היה קצת מוזר בתחילה, ידעתי שהוא עוצר את עצמו. אמרתי לעצמי שגם אני צריכה לעצור את עצמי.
הוא העלה רעיון חדש ,בשיחות הכתובות שהיו לנו בימים האחרונים... נושא חדש לי אך מסקרן ומרגש . מודה שזה מושך אותי... שליטה..במילים אחרות יחסים שיש בהם גם סוג של שליטה/שייכות .. שאל האם אני מעוניינת בזה? שלח אותי לקרוא בנושא בבלוגים ופורומים.. 
הקריאה הלהיבה אותי.. היה שם משהו שתמיד דיבר אלי... המקום המרצה.. תמיד נהניתי לרצות את האחר..
ואז כשנפגשנו אמרנו שצריך לדבר על זה לפני שמחליטים אם רוצים בזה. הוא אמר לי שאני הראשונה עבורו שרוצה להתנסות בזה. אני אמרתי שאני מבינה שחובה שיהיה ביננו אמון מלא ותקשורת.
לא ארצה שהוא יפגע בי, חייבת לדעת שהוא יעשה הכל ששנינו נהנה מזה .
אמשיך בפעם אחרת

1 תגובות
תקופה חדשה -בסימן פרופורציות
08/05/2019 08:35
G.M.B
אתמול דיברנו שוב... פתאום זה הכה בי בעוצמה , הבנתי שבאמת כל מה שהיה לי איתו התמצה לדבר אחד : ריגוש מיני. 
הבנתי בתוכי שלעולם לא דימיינתי חיים משותפים וכל מה שהיה חסר לי מצא את מבוקשו ביחסים המיניים. 
שוב מצאתי את עצמי מנסה למצוא חן , להיות מחוזרת ונהנתי מהמחמאות שלו. מצד שני הרגשתי בקולו שהוא רוצה יותר , שמבין שאני לא קלה להשגה עבורו כמו בעבר. 
הוא הפעיל בי כפתורים סמויים שגרמו לי להגיד דברים לעשות מעשים והנה שוב הרגשתי ככלי ביד היוצר. נהניתי מתחושת החסות שלו, התרגשתי מזה. המחשבה שהוא ואני כן ניפגש מתישהו הכניסה בי אנרגיות ואופטימיות לא ברורה. 
נהניתי להגיד לו בקול (ולא רק קול בראשי) שכל מה שהיה ביננו היה סקס. הוא כמובן אמר שזה היה יותר מזה... אני חזרתי ואמרתי שעכשיו אני לא רוצה יותר מזה. להנות יחד מהמשיכה שיש ביננו זה הדבר היחיד.
המשך היום הרגיש לי כאילו נגולה אבן מליבי. הייתי חופשייה ומאושרת, כמעט כמו הרגשה שהולכת על עננים. 
בערב הגיעה השיחה עם בן זוגי. שוב דשנו בעבר , בפגיעה , במקום שבו אני והוא סוג של ברירת-מחדל אחד עבור השני. אני כי רוצה להישאר כמשפחה עם הילדים והאושר בפניהם כשהם רואים אותנו יחד הוא משהו שלא אוכל בלעדיו. והוא נשאר איתי כי מבין שהמקרה שקרה לנו יכול לחזור גם עם בת זוג חדשה ומעדיף להמשיך עם מי שכבר מכיר 26 שנים...
ההבדל ביננו כעת הוא שאני מרגישה שפחות רוצה את קרבתו הפיזית.. פחות נמשכת והוא לעומת זאת רק מרגיש יותר ויותר משיכה. הפער הזה ביננו מביא למתח. 
האם נצליח לשמור על חברות ומשפחה בנפרד לתחושת המשיכה ביננו?
0 תגובות
נטישה
07/05/2019 11:08
G.M.B
הסימנים כולם היו שם , כך שאני לא יכולה להשלות את עצמי שלא ראיתי את זה מגיע. 
האמת יכול להיות שאני הופתעתי שהוא בכלל יצר איתי קשר אחרי שחזר. הרגשתי בקול שלו משהו שכאילו מצד אחד רוצה להרגיע אותי ומהצד השני רוצה להרחיק אותי , לא לעודד אותי למשהו שאין לו סיכוי.
דווקא בשיחה הרגשתי שאני רוצה לנתק, להתרחק, למצוא תירוץ לא לדבר. 
אחרי השיחה הרגשתי ריקנות , בעצם ציפיתי שהכל יחזור להיות כמו שהיה , שארגיש קירבה וחום. זה היה רחוק מאד מזה. לא הרגשתי ממש מאוכזבת כי ידעתי שאני והוא במקומות שונים עכשיו. שהחבר שהוא היה לי הלך ולא ישוב. שהאיכפתיות שמצאתי אצלו כבר לא קיימת. איש זר. 
מהצד השני בבית הדברים אמורים להיות יותר קלים עכשיו . סוף כל סוף אני באמת לא משקרת , לא מסתירה, באמת שיודעת שהכל נגמר וכשאני אומרת את זה בקול רם, זו גם האמת. אמת מכאיבה וצובטת ומוחצת את הלב , אבל אמת. והוא הבן זוג שלי - מה הוא אמור לעשות כדי להקל? איך אני יכולה לבקש ממנו משהו? הבאתי על עצמי את הכל , כולל הספקות בזוגיות, בנישואים. 
אני מרגישה שחייבת לאסוף שברים , למצוא נחמות קטנות בדברים אחרים בחיים. ברור שהמיניות היא הכח החי והמניע החזק ביותר שיש לנפש האדם, אבל כרגע זה הביא אותי לתסבוכת גדולה יותר ממה שחשבתי ואולי היום אני צריכה למצוא פיתרון אחר, להקלה הגדולה שאני חייבת לעצמי כדי לא לשקם את הנישואים אלא בעצם לבחור להתחיל אותם מחדש עם מישהו שחייב לקבל אותי בדרך הזו. 
0 תגובות
מחר היום הקובע
04/05/2019 18:08
G.M.B
איכשהו הצלחתי לשרוד את כל הימים האלה שהוא בחו"ל . אני בכלל לא יודעת אם הוא חושב עלי, אם הוא ירצה להמשיך את הקשר? האם אני רוצה את הקשר? אני כל כך מתגעגעת לקשר, לשיחות, לתמיכה . אני אולי יכולה לקבל כזאת תמיכה גם אצל פסיכולוג אבל זה לא יהיה אותו דבר. פעם שמעתי פסיכולוג שאמר שיכול לקרות שהמטופל מתאהב במטפל וזה יכול להעיד על החלמה , על מצב התקדמות בטיפול כי הליבידו של האדם (היצר) הוא דבר שמניע , שמחייה, שמוציא אותנו לאקטיביות , שמעיד על תחושת חיים ורצון לחיות (כשהאדם מגיע לטיפול בעקבות דיכאון למשל) ואז המטרה היא לנתק בזהירות את התלות והאהבה שנוצרה במטפל ולהעבירה למשהו אחר. 
אולי אני התאהבתי בו אבל זה כמו התאהבות במטפל, במישהו שדאג לי ורצה בטובתי. אני סמכתי עליו, הקשבתי לו , ראיתי שהוא לא מנסה לנצל אותי. אולי כדי לעזור לי הוא יבין שעכשיו זמן שאנתק ממנו ואמצא משהו אחר להמשיך להרגיש חיה. 
גיליתי שבעלי יודע עליו. הוא סיפר לי שחקר ומצא. נבהלתי כי חשבתי שאולי ירצה לחפש נקמה , לפגוע בי דרך יצירת קשר איתו. 
בעלי אמר שלא יצר קשר אבל כן ביקש לדעת האם אני מעונינת בהמשך הקשר איתו? עניתי שאני לא בקשר (זו כמובן האמת בשלושה שבועות האחרונים) ועניתי את מה שרצה לשמוע, שאני לא מתכוונת להיות בקשר. 
הייתי בראיון עבודה השבוע... אני לא בטוחה שאני מעונינת במשרה הזו אבל חייבת למצוא כיוון חדש בחיים ועבודה בהחלט יכולה למקד אותי. 
אז הנה מחר מתחיל שבוע חדש, אני לא יודעת מה יקרה .. אבל הפעם אני החלטתי לתת לדברים לזרום , שמה שיקרה יהיה "מכתוב" כמו שהוא אמר לי ... ואם הם לא קורים , סימן שלא היו צריכים לקרות.

1 תגובות
המלחמה
27/04/2019 19:12
G.M.B
בנייד נפתח המייל ... ראיתי שיש באינבוקס מייל של bloger הסברתי שזה אתר שקוראים בו סיפורים של אנשים...
אחר כך היה שם מייל שלה , הסופרת שקראתי ספר שלה וגם עניתי לה במייל שנהניתי לקרוא ... העניין היחיד היה שהיא לא היתה סתם סופרת... היא היתה אשתו של ... 
היה שם גם מייל מאתר חילופי זוגות... זה כבר היה ממש מחשיד בשבילו ... כאן כבר בטח הייתי לגמרי אדומה ... ובכל זאת החלטתי שאני אומרת את האמת.. היה לי שם כרטיס באתר לצורך כתיבה בלבד .. לא נתתי את פרטיי לאף אחד , הכל התנהל בתיבת הדואר של האתר.. לכן הסכמתי שיקרא.. אמרתי לו שהוא כבר אמור לדעת הכל ... כי כל מה שכתבתי כבר נאמר ביננו.. ניסיתי לשכנע שלא התכוונתי (מה שבאמת היה נכון) לצאת מהאתר לשום מפגש עם אף אחד... הוא ממש כעס... 
ראיתי התפרצות הר געש
יצאנו מהבית לטייל עם הכלבה... אמרתי לו שגם אם הדבר היחיד שירצה עכשיו הוא להתגרש אנחנו לא יכולים לעשות את זה לילדים שלנו. הוא אמר שאני צודקת וזו הבעיה שלו. 
הראיתי לו שאני סוגרת את הפרופיל באתר. 
היה שם עוד מייל שהייתי צריכה למחוק , זה היה בקשה שלי לתרגם משהו לשפה אחרת ... המייל היה ממי שלא רציתי שיראה. הוא הסתכל במייל ולא ידעתי אם הוא מבין מי זה או לא?
הבנתי שהוא מתחיל להרגע ולא יוכל לגמרי להתעלם מהעובדה שהמטרה של שנינו עכשיו היא שהילדים לא יפגעו. הבנתי שיספוג גם הפעם את הפגיעה באגו.
כל כך רציתי להימנע מזה. אמר שהרגיש שמשתפר ביננו בזמן האחרון והנה הוא שוב מגלה שאני עושה דברים מאחורי גבו. עניתי שלא רציתי לפגוע ולא רציתי שיחטט ויחפש עלי דברים... 
חזרנו בערב הביתה ...
הוא שוב ביקש שאבטיח שאני רוצה להתמקד בנו , במשפחה . אמרתי שזו המטרה גם שלי. 
הבוקר יצאתי לים. לפני שיצאתי הדלקתי את הנייד ומצאתי בו מסר בווטסאפ ממנו. הוא כתב שלמרות שאנחנו ממשיכים עכשיו יחד הוא לא יהיה מוכן לשום דבר מאחורי גבו בשלב זה . אמר שיש אפשרות שבעתיד דברים יהיו אחרת אך לא עכשיו. 
קבענו לשתות קפה אחרי יחד. הוא הזמין והתיישבנו. הייתי בהרגשה טובה , ואז הוא אמר שכבר יודע זמן מה עם מי הייתי, היכן הוא גר וכל דבר שקשור בו. נכנסתי להלם , דמעות עלו בי, הרגשתי שהפשיט אותי באמצע הרחוב. רציתי להעלם . הוא הטיח בי את הדברים ואני לא ידעתי היכן לקבור עצמי. 
סיימנו לשתות , אמר שלא רצה שאהיה כך עצובה , הציע שנלך לאורך החוף.
הרוח ייבשה לי את הדמעות אבל המחנק בגרון, הצמידות אליו, ההרגשה שאני חייבת להתגבר על הכל כי הילדים הם הדבר החשוב ביותר. 
אני שורדת, חייבת לשרוד. להאחז בתקווה שהיום בעוד שנה יהיה טוב יותר. 
אין ברירה

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »