עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

זו תהיה הפינה הסודית שלי. אין לי צורך לשתף כאן מי שמכיר אותי. להיפך אני רוצה לגלות את עצמי מחדש. כל אחד יוכל לקרוא אבל לא לזהות אותי האמיתית.
סוג של "יומני היקר"
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אכזבה  (1)
סוד  (1)
רגשות  (1)
שברון לב  (1)
ארכיון
יום רודף יום
21/04/2019 16:17
galit
אתמול דיברנו על טינדר...
הרגשתי שקל לי יותר לדבר איתו על המיניות, הזוגיות ומה שבינהם בדיוק בנקודה הזו בזמן . אני לא בקשר עם השני ולא משקרת לגבי זה ולכן גם עוברת את ה"פולגרף" שהוא מעביר עלי.
כאילו השקר והאמת מתערבבים להם בתמהיל נכון ומדויק שכזה.
אני אמרתי שאני לא רוצה עכשיו שום דבר (כי באמת אין לי עכשיו הזדמנות להיות עם מי שאני רוצה) אבל אם ארגיש צורך ויקרה משהו לא ארצה שהמערכת הזו תגרום לפרידה, לשבר ביננו .. בעיקר כי אני חוששת לילדים ולתא המשפחתי שלנו... למעשה אני אדם עצמאי וסוליסט , הייתי יכולה גם לחיות לבד ולמצוא את הזמן שנכון לי להיות בזוג .. לא כל הזמן מרגישה צורך שיהיו לידי וירצו ממני ליטוף, מבט, נשיקה, תשומת לב... הרבה פעמים אני גם רוצה להיות לבדי... לפעמים הוא חונק מדי ואני מתאפקת (נושכת שפתיים ) ואומרת לעצמי שככה זה בזוגיות ואין מה לעשות... הוא לא יבין שאני מסרבת בגלל שלא בא לי... הוא יפרש את זה כדחייה , כביכול בגלל שאני אולי רוצה מישהו אחר..
אז איך טינדר נכנס לשיחה? אמרתי לו שאני ארגיש שיכולה לאפשר לעצמי חופש מיני רק אם הוא יעבור אותה חוויה כמוני... הוא אמר שננסה מה זו האפליקציה הזו... אחרי יום מחק אותה .
הרגשתי ממנו שהוא מתרכך .. כאילו מתחיל להבין שיצטרך לבחור האם לחיות עם המצב הלא-שגרתי הזה בשלום או שילחם בו? אני לא מוכנה למלחמות , רוצה שהדברים יקרו מתוך הבנה ולא בכפייה.
בסוף אחד מאיתנו יצטרך לבחור האם להתגמש או לא ? 
אני הכי שונאת שהוא שואל אותי: האם נהיה נשואים גם עוד 20 שנים? 
1 תגובות
היום השישי
20/04/2019 11:29
galit
איזה כייף שהימים עוברים להם ככה ....
כבר יום 6 ... אני מתחילה להרגיש משוחררת יותר... 
עם בן זוגי יוצא לי יותר לדבר במיטה על הפנטזיות הרצונות וכבר לא איכפת לי להגיד לו כל מיני דברים כי אני יודעת שעכשיו באמת לא קורה שום דבר ... אז יותר קל לדבר על זה (לעומת ששאל אותי על סקס מהצד כשעדיין היה לי והייתי צריכה להסתיר...)
הוא מבין שתמיד יהיה לי רצון במשהו מהצד : אני מדגישה לו שזה בנוסף ולא במקום 
שתמיד ארצה שביננו הדברים ילכו ויהיו טובים יותר , אבל הייתי רוצה לשמור לעצמי את הזכות שאם ארצה ויהיה לי משהו בנוסף אליו הוא יבין ולא יקנא או יכעס כי זה מגיע ממקום של לתת לי להיות יותר מסופקת , יותר הנאה כמו שאני מאחלת לו .. ומפרגנת לו לבדוק עם עצמו אם גם לו זה יתאים ...

1 תגובות
היום השלישי
18/04/2019 11:48
galit
לקראת פסח ...
אני שונאת את החג הזה, לא ברור לי למה.. אבל אני לא מתחברת לטירוף הנקיונות.. לא עשיתי כלום בנוגע לכך. המחשבה שאני עומדת לעזוב עוד שלושה חודשים לא עוזרת לי לקום ולנקות, בשביל מישהו אחר.
הייתי בבוקר בזומבה, הוצאתי מרץ, התנשפתי כהוגן אבל זה שווה את זה. 
אחר כך קניות.. אי אפשר להתחמק מכך שאני מארחת את הסדר ומשהו אני חייבת להכין: אני מכינה מרק וקיינדלעך.. וקינוח עוגה. 
סך הכל היום באמת שלא צריך להיות לי זמן לרגע...לבשל , לנקות ברגיל , להכין את החדר אירוח לאמי שמגיעה. לנסוע לביקור רופא לבן , אולי קניות בגדים לבנים.. ובערב מסיבת הפתעה יום הולדת לחברה במועדון.
עם כל זה אני עדיין מרגישה , שמהרהרת בו ... מנסה לדמיין את הדברים שאני לא אהבתי.. ושוב ושוב אני חוזרת לרגש של געגוע.. 
כשקניתי את החלב היה עליו תאריך תפוגה 7/5 חשבתי שזה כבר יומיים אחרי שהוא אמור לחזור.
מה יקרה עד אז ? אני ארגיש אותו דבר? אני אוכל סוף סוף להרפות או שעדיין יהיה בי יצר הרסני כזה לחזור ולהיפגש איתו?
חג שמח..
0 תגובות
היום השני
17/04/2019 16:16
galit
היום בבוקר היה כבר יותר קל... 
איכשהו המחשבות היו נקיות יותר... לא חשבתי עליו כל הזמן. 
הבנתי שאני חייבת לקבל על עצמי שעכשיו תבוא תקופה שאהיה קצת עצובה, מהורהרת .. מרוחקת 
ואין ברירה אלא לקבל את זה בטבעיות. 
מצאתי שאני הורמונאלית... בוכה בקלות, מכל דבר באות לי דמעות
אני לא חברה נעימה כל כך אבל דווקא חייבת לשדר ליד בעלי שהכל לגמרי בסדר 
מניחה שמיום ליום זה השתפר.
דבר אחד אני יכולה להגיד.. לא שלחתי שום מסרון ואני ממש גאה בעצמי על כך


1 תגובות
היום הראשון
16/04/2019 17:15
galit
התעוררתי בבוקר. ידעתי שהיום אני לא כותבת שום "בוקר טוב" 
בכל זאת משהו בי רצה לעשות .. אז נכנסתי ללוח טיסות ובדקתי מתי יצאה הטיסה ... מתי היא אמורה לנחות.. לא היה לי כח לחשב שעות.. הנחתי לזה ויצאתי לטייל עם הכלבה.
בשמונה וחצי נסעתי לשיעור זומבה , הוצאתי מרץ, נהנתי מהקצב (שנאתי להסתכל על עצמי במראה) , איבדתי יותר מפעם את הנשימה. 
בסיום השיעור קבעתי עם חברה לקפה אצלה. היה נחמד, מסיח. הבן שלה הכין על המקרר טבלת יאוש = מספר הימים שנותרו עד החופש הגדול... הרהרתי שאולי גם אני צריכה טבלת יאוש כזו.. 
התנחמתי שאוטוטו נגמרים הלימודים של הבנים.
צריכה להתרכז בארגון קורות החיים ומציאת הדירה. זה הדבר הכי חשוב עכשיו.
יש לי 3 שבועות לעבור גמילה , הפעם באמת חייבת להרגיש שזה לא שולט בי ושאוכל להשתחרר מזה.
אני כל כך רוצה... בדיוק כמו מכור שנותן לעצמו את הסיבות למה כן? השלב הראשון הוא להודות. אני מודה , התמכרתי לתחושה שיש בפגישה סודית, בחיים מקבילים עם מאהב. אבל זה לא טוב לי. 
חייבת לצאת מזה.
חייבת
לצאת 
מזה. 
0 תגובות
תחילת החופש הגדול
15/04/2019 18:51
galit
הלילה מתחיל החופש הגדול...
הוא טס לחו"ל עם אשתו לשלושה שבועות. אמר לי שבזמן הזה נהיה מנותקים , לא נשלח הודעות ושום דבר. זה זמן לחשבון נפש ... להבין מה אני באמת רוצה ממנו? מהקשר שלנו? אולי זו הזדמנות להתרגל שוב להיות בלעדיו. להבין שהחיים שלי לא יכולים לסוב סביב הפגישות שלנו. ושאפשר (אולי אפילו רצוי) שאתחיל להתמקד בדברים אחרים. 
חשבתי שארגיש נורא , אבל , לפחות היום אני עדיין מרגישה טוב. 
לא קל לשנות הרגלים אבל במקרה הזה נראה לי ש"נפלתי" להרגל גרוע במיוחד ... וכמה שקשה לי להתנתק , זה ממש מחוייב המציאות שאצליח. 
התהליך יתחיל מחדש... אבל הפעם גם אם ארצה לכתוב , הוא לא יענה . אני מבינה ומקבלת את זה. 
לא זוכרת מתי הייתי צריכה להיגמל ממשהו בעבר.. ממנו אני חייבת ... רוצה להמשיך את החיים
להנות מהכוח שיש לי כשאני מבינה שיש לי כוח לשנות דברים אבל לא להיתקע בגלל הנאה רגעית ...
מקווה שאצליח ... בעצם אין לי ברירה אלא שזה יצליח.
זה גם הזמן למשפחה ולהתמקד בנו , להנות עם הילדים , לחגוג לי את יום ההולדת שבוע הבא... 46 אני לא מאמינה איך הזמן לא עוצר בכלל... 
מרימה כוס יין שיצליח לי !!!
 
0 תגובות
שלושה ימים טובים ואחד רע במיוחד
10/04/2019 16:14
galit
אז מה היו לי בנסיעה?...
שלושת הימים הראשונים היו בהחלט מהנים ונינוחים ... בילינו בספא אירופאי שכמו שהסבירו לנו בכניסה חייבים להיות ללא-בגדים בכלל בתוך המים או הסאונה .. מחוץ לשם מותר ללכת עם מגבת או חלוק... היתה חוויה ראשונה עבור שנינו אבל הרגשנו לגמרי טבעי אחרי שכולם התנהגו שם אותו דבר ... כאילו היו לבושים בבגדי ים , רק שללא..
ישנו במקומות נחמדים , בילינו בפאב , יצאנו לארוחת ערב עם זוג מקומי שאיתו היו לו עסקים... באמת הרגיש לי טוב..
כמובן שעדיין הגנבתי פה ושם מסרונים כשהיתה לי רשת אינטרנט חינם , אבל באופן מדוד...
בערב האחרון ישנו בצימר מדהים ביופיו... בעלת הבית היתה מאד נחמד והראתה לנו איך משתמשים בסאונה, בג'קוזי בגינה, ובכלל הזמינה לנו ממסעדה באיזור ארוחת ערב... בקיצור היה מושלם.
כשנכנסנו לג'קוזי לאחר ארוחת ערב עם בירה מקומית וסיגרייה , ללא בגדים כמובן בגינה ... ביקשתי שיצלם אותי.. אחר כך הבנתי שזו היתה טעות.. הוא פרש את הבקשה שלי כאילו אני ממשיכה בקשר עם מישהו ושולחת לו תמונות... 
האווירה למחרת היתה מאד מתוחה אבל בילינו בתערוכה המקצועית חצי יום ובחצי השני החלטנו לנסוע לעיר הגדולה.. היה מזג אוויר טוב ואור עד מאוחר והסתובבנו במרכז העיר עם השוק ההומה , המדרחוב עם המון אנשים וחנויות .. היה ממש נחמד אבל הוא פתאום אמר שרוצה להסתכל לי בנייד .. לא הסכמתי. מכאן החל ריב גדול ... לא דיברנו עד לטיסה וגם לא בטיסה הביתה...
כשנסענו ברכב הביתה פרצתי בבכי , הרגשתי שאני לא יכולה יותר .. להיות כל הזמן החשודה , זו שהוא אומר שחובת ההוכחה עלי.. תמיד אצטרך להוכיח לו.
אמרתי שאני רוצה לשמור על המשפחה - הילדים ובוודאי שלא לפגוע בו. ביקשתי שיקבל אותי עם המגרעות והתכונות שהוא אוהב , לא הסכמתי להמשיך עם המצב בו אני תמיד חשודה במשהו...
הלכנו לישון מחובקים 
בבוקר המשכנו בנסיעה והיתה אווירה נעימה יותר, אבל לא העלינו שוב את הנושא
החלטתי שאני לא מוותרת
אם הוא ירצה תמיד להמשיך לחשוב עלי בדרך מסוימת זו בעיה שלו, ירצה נמשיך יחד , לא ירצה אז ניפרד
0 תגובות
שדה תעופה דרך דמעה שקופה
05/04/2019 23:27
galit
אני אוהבת את שדה התעופה... לפני המון שנים גם עבדתי שם ... תמיד היתה ויש עדיין תחושה של מדינה אחרת... 
אז עוד שעה אני בדרך לשם... יש מצב שאני אולי גם אהנה...
היה לי יום משמעותי עם בן הזוג. 
חזרתי מהלימודים , שטפתי את הבית עם מוסיקה , ערכתי קניות עם אחד הילדים... 
הוא חזר מהעבודה , הצטרפתי אליו לשנ"צ מאוחר ... שכבנו .. דיברנו .. הוא פינטז.. אני הכחשתי כל רצון לסקס עם אחרים.. הוא דווקא מתלהב מזה, אבל בתוכי אני יודעת שהוא לא מסוגל שלא לקנא לי.. חזרתי על המוטו שלי : אני מפרגנת לך , רוצה שתצליח להנות ממה שאני חוויתי כשהייתי עם מישהו אחר ואולי בעתיד כשנהיה יותר בטוחים אחד עם השני נוכל בפתיחות וביטחון לפרגן אחד לשני, בלי קינאה. כרגע הדבר הכי חשוב לי זה המשפחה - הילדים ואתה, לא רוצה דברים אחרים...
אני לא יודעת אם הוא בוחן אותי .. מחפש אצלי את תחושה שאולי אני רוצה לבגוד בו שוב. כל כך הייתי רוצה להאמין שהוא יוכל להבין שאם ישחרר וייתן לי את החופש לבחור אז אולי נהנה יותר שנינו ביחד. 
אני מרגישה שמשהו משתנה בי לאט לאט... אני באמת מצליחה להתחבר למילים שאני אומרת: המשפחה חשובה לי (כמו שאמר לי החבר...) והאושר כמשפחה הוא דבר נהדר... כל הריגוש המיני הוא לגמרי משני .
אני חייבת להנות באירופה... לבלות ולחשוב רק עלי ועליו והילדים... לתת צאנס תמיד קודם לבחירה שעשיתי בגיל 20 .  
0 תגובות
אולי טיסה משותפת לחו"ל תעשה את זה
04/04/2019 11:46
galit
סופ"ש מתקרב...
בחצי שנה האחרונה כשאני לא עובדת אני שונאת את הסופ"שים... יותר מדי זמן כולם ביחד ואין לי זמן פנוי לחשוב לבד, להיות עם עצמי... להגניב מסר פה ושם באחת האפליקציות... לכן יזמתי הרבה אירוחים של חברים מהיישוב או אפילו אירגנתי מסיבות אצלנו... העיקר שתהיה סיבה לשתות, לעשן (אני רק מעשנת חברתית ) ולהרגיש לא לבד.
הסופ"ש הקרוב יהיה שונה.. בעלי הציע ששאצטרף אליו לאירופה לעבודה לשלושה ימים... מאד רציתי לסרב אבל הרגשתי שזה לא יתקבל בהבנה אז הסכמתי. עכשיו לאור האירועים האחרונים אני מתחילה לאהוב את הרעיון להיות שנינו באווירה אחרת, לתת עוד צ'אנס נקי לאינטימיות בלי הלחצים של הילדים ונושאים דומים. רק ביזנס ופלז'ר ... בילוי בקניות, פאב/מסעדה.. ספא מפנק ... 
הפעם אני רוצה להנות איתו. רוצה לשכוח שיש מישהו אחר שמעורר אותי, רוצה להפסיק את ההשוואות בראש... לא לצפות ליותר ממה שאני מכירה ויודעת. 
סומכת על כל אלה שמסביבי שיצביעו נכון ביום שלישי... אני חוזרת ברביעי למציאות של מה שיהיה יהיה.
סופ"ש מקסים לכולם.  
2 תגובות
הפגישה הראשונה אחרי הבאלגן שיצרתי
03/04/2019 12:35
galit
לא יודעת למה ? לא יודעת בהגיון להסביר למה רציתי להיפגש איתו שוב... הכל ביוזמתי. 
חשבתי שזה לא יקרה , רציתי לבדוק מה הוא יגיד... חשבתי שיתחמק ... בסוף זה קרה אתמול... היתה הזדמנות שהייתי צריכה לנסוע לאנשהו והוא היה פנוי להסיע אותי לשם. דיברנו בדרך , הרגשתי בטוחה , אבל גם עברו בי תחושות של פחד , חשש , שאני עוברת על החוקים . 
מצד אחד רציתי להיות שם , קרוב אליו, להריח אותו , לדבר איתו, להסתכל עליו. מצד שני משהו בי אמר לי שזה לא נכון , שזה ממש רעיון רע.. שאני שוב אפגע ... 
היינו יחד בערך שעה וחצי , במכונית . ניסיתי לשאול שאלות קשות , הוא אמר שלא כועס , שהכל בסדר, שמבחינתו הכי חשוב לו שאני שמחה . אם אני שמחה להיות איתו ברכב אז זה מה שהוא רוצה. 
אני אמרתי לעצמי שאני חייבת אותו בחיי כדי לעבור תקופה של כמה חודשים .. תקופה שקשה לי , כי אני לא עובדת ומתוסכלת מזה, מצד שני היחסים הזוגיים לא טובים בעיני אבל אסור לי לדבר על זה או לנסות לשנות כי אז יהיה יותר גרוע (כבר היינו בטיפול זוגי). 
עכשיו אני אומרת לעצמי תתאפקי , תחזיקי מעמד , תמצאי את האושר בשיחות הקטנות בינכם, במפגשים הקצרים. אל תבקשי יותר מזה, אל תחלמי על יותר מזה - כי זה בעצם המקסימום איתו.  
חזרתי אתמול הביתה בערב מאושרת, הרגשתי רגועה ונינוחה יותר. אני ובעלי דיברנו קצת , הכל היה בסדר .
הבוקר כשפתחתי את הנייד ראיתי שהוא חיטט לי בו. אני יודעת לזהות את הדברים האלה. 
התאכזבתי 
הבנתי שאני תמיד אהיה החשודה המיידית... הוא לעולם לא יבטח בי , תמיד יחפש את המעידה , את הסימן שאני רוצה מישהו אחר. 
4 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »